ראיתי את הערכה ולא הבנתי איך מוט ופותח אף קשורים לזמן שאני צריכה לעצמי. אחרי שניסיתי, הבנתי שהעניין בשבילי הוא השילוב של הנשימה והתנועה. היה לי משהו פשוט להתמקד בו, במקום לשבת ולנסות בכוח להירגע. לא תמיד הראש מפסיק לרוץ, אבל נהיה לי קל יותר לפנות לעצמי כמה דקות.

"גם כשהייתי מגיעה למזרן, הראש עוד היה ברשימת המשימות. השילוב של הנשימה והתנועה נתן לי משהו פשוט להתמקד בו. לא בכל יום קל לי להוריד קצב, אבל התרגול הפך לרגע שאני מחכה לו — כמה דקות בלי הטלפון, בלי להספיק משהו, רק לעצמי."

"כמאמנת יוגה אני מזכירה כל הזמן לחזור לנשימה, אבל בין שיעורים ומשימות גם אני לפעמים שוכחת. אהבתי שהערכה נתנה לי מסגרת פשוטה לתרגול אישי, בלי לתכנן שיעור ובלי להדריך אף אחד. כמה דקות של נשימה ותנועה, שבהן אני חוזרת להיות המתרגלת."

בהתחלה לא הבנתי כל כך מה עושים עם זה. ניסיתי את התנועות עם הנשימות, ואהבתי שיש משהו לעשות ולא רק לשבת בשקט. זה נהיה הפסקה קטנה בין השיעורים למחשב.

חיפשתי משהו פשוט שאוכל לשלב ביום שלי, בלי להרגיש שאני צריך לעמוד בקצב של אחרים. מה שאהבתי היה לפנות כמה דקות לעצמי, לשים לב לנשימה ולנוע בנחת. מבחינתי, הערך היה ברגע הזה של תשומת לב לגוף.

בהתחלה השתמשתי בערכה רק בבית, ואז התחלתי לקחת אותה גם לנסיעות. אהבתי שאני יכול להמשיך בתרגול שלי גם כשאני יוצא מהשגרה. מוצא פינה שקטה, מניח את הטלפון בצד ולוקח כמה דקות של נשימה ותנועה לעצמי.